מידע לציבור על מחלת הלשמניה וגורמיה

26 ביוני 2014 0

לישמניזיס – שושנת יריחו

לישמניוזיס, המוכרת לנו בשם "שושנת יריחו", היא מחלה אנדמית בישראל, ששכיחותה עולה, ונקראת כך על שם הטפיל חד תאי– לשמניה- הגורם למחלה.

הטפיל מועבר ע"י עקיצה של נקבת זבוב החול לבני אדם ויונקים אחרים.

זבובי החול קטנים מאד בהשוואה לזבובים אחרים, 2-3 מ"מ אורכם, מקום דגירתם שונה אף הוא ונמצא במקומות קרירים וחשוכים: חריצים ומחילות באדמה, נקיקים וסלעים, ובשל כך המאבק בהם קשה יותר. כמו כן, זבוב זה עף נמוך ולמרחק קצר ולכן ילדים נעקצים יותר מאשר מבוגרים ומועדים יותר ללקות בשושנת יריחו.

NEWS1-584102809429169

 

 

 

 

 

 

ישנם שני סוגי טפילים בארץ: לשמניה מייג'ור ולשמניה טרופיקה.

לשמניה מייג'ור קיימת בבקעת הירדן המרכזית, בערבה, במרכז הנגב ובישובי עמק בית שאן.

לשמניה טרופיקה קיימת באזור ירושלים, אזור השומרון, צפון טבריה וצפון הכנרת.

טפיל הלשמניה נמצא בצורתו המוקדמת שלו בבע"ח המשמש לו כחית מאגר. לשמניה מייג'ור נמצא בפסמונים, גרבילים, מריונים. לשמניה טרופיקה נמצא בשפני סלע.

120_st_photo1_921fd

 

 

 

 

 

 

מושבם של בע"ח אלה בתוך נקיקי סלעים ומחילות, והעברת הטפיל נעשה ע"י כך שזבוב החול עוקץ בע"ח אלה, המהווים מאגר לטפיל, ומעביר את הטפיל אל תוך העור בעוקצו שוב אדם או יונק אחר.

לאחר כניסת הטפיל הוא עובר "תהליך התבגרות" ויוצר את מחלת העור.

מקום העקיצות הוא לרוב באזורים חשופים: פנים, ידיים, רגליים. לאחר תקופת דגירה של הטפיל בין חודש לשלושה חודשים מתפתח באזור העקיצה פצע אדום ההולך וגדל ולרוב מתכסה בגלד ומקבל צורה של "הר געש", הצורה השכיחה ביותר, אך יכול גם להופיע בצורות אחרות.

סוגי הטפיל הנ"ל הקיימים בארץ גורמים לזיהום עורי בלבד ואין התפשטות לאיברים פנימיים.

ישנם טיפולים שונים למחלה בהתאם לנגעים ולכן חשוב בראש ובראשונה למנוע אותה, וזאת ע"י הגנה מפני עקיצת זבוב החול. יש לדאוג להצטייד בדוחה יתושים ולמרוח על אזורי הגוף החשופים, גם לבוש ארוך יעיל למניעת עקיצות.

פעילות זבוב החול מתבצעת בעיקר בערב ובלילה.

בנוסף, נדרשת פעולה של הרשויות כנגד בע"ח המהווים מאגר לטפיל, ע"י דילול האוכלוסייה, הריסת מחילות, הידוק הקרקע, אטימת קירות, ביטון וחשמול גדרות היקפיות.

 

דר' אילת שמואלי – רופאה וטרינרית

השאר תגובה »